עקיבא פרדקין

ע"פ פרופסור עקיבא פרדקין, כמחצית מהמשתלמים בישראל בעבודת הדוקטורט הינם זרים, צפו כעת וקראו את המאמר המלא (הקישור בתיאור הסרטון):

התמונה שעלתה מן הראיון של פרופ' עקיבא פרדקין לאתר פתח תקווה NEWS, הייתה תמונה מדאיגה. עם זאת, פרופ' פרדקין מציע פתרון לתיקון המצב, והיא להגביר את ביקורת העמיתים שיש על מאמרים אקדמיים טרם הפרסום. לפי פרדקין, אם נפתח את המאמרים לביקורת נרחבת של סטודנטים וחוקרים צעירים, איכות המאמרים תשתפר פלאים. איך אומרים? אין סכין מתחדדת,

לפי פרופסור עקיבא פרדקין, עיוותים שונים במודל התקצוב והקידום באקדמיה, מביאים למצב שבו המאמרים המתפרסמים בחלק מן החוגים באקדמיה בשנים האחרונות, הינם חסרי כל תועלת מדעית. מעבר לכך, יש תופעה רווחת של פרוטקציוניזם באקדמיה, וקידום של מאמרים לפי זהות כותב המאמר, ולא לפי איכות המאמר עצמו.

ניתן לקבל דוקטורט מכל אחת מן האוניברסיטאות בישראל, לרבות האוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, לפי עקיבא פרדקין, יש יתרונות רבים למוסד בראשותו, PHD Institute: בעוד קבלת דוקטורט מאוניברסיטה ישראלית לוקחת חמש שנים לפחות, אצלנו ב-PHD Institute ניתן לסיים את הסיפור בתוך שנתיים. התואר הוא תואר ממוסד אקדמי מוכר בחוץ לארץ, אך הליווי הוא בעברית לכל אורך

פרופסור עקיבא פרדקין התראיין לאחרונה לאתר "כלבו חיפה והקריות" ודיבר על העובדה שמוסדות אקדמיים רבים בעידן שאחרי התפרצות הקורונה המשמעותית, חזרו ללמד באופן פרונטלי את רוב השיעורים במוסדות עצמם. "למידה מרחוק עלולה להעלות שאלות מהותיות על האקדמיה, כמו מה ערכו של מרצה שמסביר את החומר הנלמד לסטודנטים? למה להגביל מקומות בשיעור ולא לרשום אלפי סטודנטים

רבים מאיתנו חושבים שהתואר דוקטור שמור רק לאותם יחידי סגולה שמסוגלים לכתוב עבודת דוקטורט פורצת דרך ולהגן עליה. עם זאת, מסביר פרופ' עקיבא פרדקין בראיון לאתר 'צומת רעננה' כי המציאות היא שדוקטורט הוא מישהו בעל יכולת לקיים מחקר ראשוני אופן עצמאי. כלומר, הדגש הוא על המתודולוגיה, לא על המהות המחקרית. רוצה לומר, לא צריך לגלות

פרופ' עקיבא פרדקין ליווה במסגרת פעילות המכון PHD INSTITUTE שייסד – אלפי בוגרים בתהליך הדוקטורט. בכתבה שפורסמה באתר 'ישראל היום' מציג עקיבא פרדקין דוגמא למספר מאמרים מופרכים שנועדו לדבריו לקדם את הכותבים העומדים מאחוריהם – ללא שום תרומה למחקר או למדע: "שלושה חוקרים אמריקנים כתבו 20 מאמרים הזויים – והצליחו לפרסמם בכתבי עת בעלי שם

על בסיס הניסיון הרב בחברתנו וניסיונם של מומחים בנושא,  נבדוק בעזרת עקיבא פרדקין אילו תכונות וכישורים צריכים סטודנטים רבים לדוקטורט, לאחר שנפגשנו עם סטודנטים אלה: סטודנטים לדוקטורט ידועים בשאיפתם למצוינות, שגורמת להם לרצות להכיר את כל החומר שפורסם בתחומם, לכן צריך לדעת מתי לעצור ולהפסיק לקרוא מכיוון שהדבר אינו אפשרי ויכול להסב תחושת עומס אצל

אחד האתגרים הכי גדולים של אקדמאים וחוקרים, הוא הרחבת מעגל התפוצה של מחקרם. לכן, בסיום שלב ביצוע מחקר מקיף זו היא בעצם רק ההתחלה.  במאמר זה בחרנו יחד עם עקיבא פרדקין להתמקד באפשרויות להרחיב את תפוצת המחקר, במטרה לעזור במיפוי אופציות שונות כדי למקצה את המאמר כמה שיותר. אפשרויות אלה יתנו למאמר יותר הכרה מקצועית,

עקיבא פרדקין טוען כי כשמדובר על לימודים מרחוק, מקוונים, יש מגוון תפיסות ומחשבות בנושא. גם בהקשר של תואר ראשון, וגם בהקשר של דוקטורט, שלרוב תפיסות אלו אינן נכונות.בשנים האחרונות יש התפתחות מהירה ומשמעותית בתחום הלימודים המקוונים (היום המספר עומד על 10 מיליון סטודנטים בעולם). אך עדיין נשארו תפיסות וגישות שהתקבעו בעבר לגבי הנושא, ואינן כבר