כתיבת תזה דוקטורטית בשיתוף עם מוסדות מחקר זרים אינה רק גאווה אקדמית אלא גם מנוף לקריירה בינלאומית. פרופ’ עקיבא פרדקין, מנכ״ל PHD Institute ומנחה מנוסה של מאות דוקטורנטים, סוקר במאמר זה את המסלולים, התכניות ואתגרים מרכזיים ביצירת שיתופי פעולה שיקפיצו את המחקר שלכם לשלב הבא.
חשיבות שיתופי פעולה גלובליים
בשנים האחרונות מעל 65% ממאמרי הדוקטורט בעולם מתפרסמים בשיתוף בין־לאומי. בישראל, שיעור זה עומד על כ־58% וממקם אותנו במקום ה־12 בעולם בשיתוף פעולה אקדמי.
פרופ’ עקיבא פרדקין מסביר כי “שיתופי פעולה מאפשרים גישה למעבדות מצטיינות, למאגרי נתונים ייחודיים ולרשת של מומחים, שתמנף כל פרויקט מחקרי.”
מיפוי ובחירת שותפים
זיהוי מוסדות מובילים לפי מדד QS
התחילו בסינון אוניברסיטאות מדורגות גבוה במדד QS ( למשל, MIT, Cambridge ).
הערכת התאמה תחומית
בדקו פרסומים רלוונטיים וכמות ציטוטים משותפים בשנה האחרונה – מדד שמצביע על התאמה בין שאלת המחקר שלכם לתחומי הייחוד של המוסד.
תוכניות חילופים ומלגות
Erasmus+ ו-Fulbright
– Erasmus+ מעניק מלגות של עד €12,000 לשנה באירופה;
– Fulbright תומך ב-800 ישראלים בשנה ללימודים בארה״ב.
פרופ’ עקיבא פרדקין ממליץ: “הגשו בקשה שמדגישה תרומה הדדית – גם לכם וגם למוסד המארח.”
תכניות ייחודיות לישראל
Israel-Korea Young Scientist Exchange ותוכנית HEISEX – מענקים ל-100 דוקטורנטים בשנה, עם דגש על טכנולוגיות חינוכיות ושילוב למידה דיגיטלית.
ניהול פרויקטים משותפים
ניסוח הסכמי הבנות (MOU)
– הגדרת יעדים, אבני דרך ותקציבים;
– הסדרת זכויות קנייניות ופרסומים.
גיוס מענקי Horizon Europe ו-ISF
– Horizon Europe: מענק ממוצע של €200,000 לפרויקט;
– Israel Science Foundation: תמיכה של עד ₪300,000 במחקר יישומי.
השתתפות בכנסים בינלאומיים
בחירת כנסים מובילים
– AERA Annual Meeting (USA),
– ECER (EERA, אירופה).
נטוורקינג מקצועי
– קביעת פגישות מראש עם חוקרים בכירים;
– הצגת פוסטרים והרצאות קצרות – יתרון להיכלל ב־Top 5 Poster Session.
אתגרים והמלצות
חסמים שפתיים ותרבותיים
– למדו מינוחים מקצועיים באנגלית או בשפת המארחת;
– הקימו “חדר מנטורים” מקוון לתרגול הצגה והגשה.
אתיקה ורגולציה
– התאימו את שיטות המחקר לנהלים במוסד הזר;
– בנו לוח זמנים לפרסום ולאישור תוצרי המחקר, למניעת קונפליקטים.
סיכום
שיתוף פעולה אקדמי בין־לאומי הוא כלי אסטרטגי שמרחיב קשת המשאבים, מבליט את תרומת המחקר ומוביל לחשיפה גלובלית. פרופ’ עקיבא פרדקין מסכם: “הנטייה לשמור על שריטות המקומיות אינה מקדמת; רק שילוב בין מקצוענות אקדמית לגישה גלובלית מייצר תזה שמהדהדת בעולם.”
